התייחסות מקצועית למסמך "קווים מנחים" של משרד החינוך וליום עיון של שפ"י בנושא של זהות מגדרית
מכתב לכל הנוגעים בדבר
התייחסות מקצועית למסמך "קווים מנחים" של משרד החינוך
וליום עיון של שפ"י בנושא של "זהות מגדרית"
לכבוד:
שר החינוך, מר יואב קיש
שפ"י: אגף פסיכולוגיה - ד"ר חווה פרידמן, מיכל אנגלרט, פסיכולוגים מחוזיים.
שפ"י: חתומים על מסמך "קווים מנחים" - אגף בכיר: עינב לוק, הילה סגל, איריס (מנדה) בן יעקב, נטע ידיד, איריס הלמן, נתלי בן שלמה, ד"ר דפנה צין, אורית ברג, שושי מורשת.
חתומה על מסמך "קווים מנחים" - אגף זכויות הילד - טובה בן ארי
חתומה על מסמך "קווים מנחים" - הלשכה המשפטית - עו"ד בלה רדונסקי
חתום על מסמך "קווים מנחים" - מזכירות פדגוגית - גיא דגן
חתומה על מסמך "קווים מנחים" - מנהל פדגוגי - אושרה לרר שייב
שפ"י: היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים ובני נוער - מדריכות ארציות: אילנית ימיני, חוה ברגר, לימור פרילינג, סוריידה מנסור אסעד, ענת רצון.
שפ"י: אורנה קרשטיין - בבקשה להעביר למשתתפי יום העיון בזום מתאריך 29.5.23
שפ"י: פורום אתיקה - טובה פלר וחברי הפורום
שפ"י: אגף יעוץ - זוהרה פלורסהיים
חתומים על מסמך "קווים מנחים" - הנהגת ההורים הארצית - צופית גולן, מירום שיף
פניות ותלונות הציבור - משרד החינוך
ועדת האתיקה בהפ"י
שלום רב,
אנו קבוצת אנשי מקצוע למען שמירה על קטינים ובוגרים צעירים מפני טיפולי התאמה מגדרית מבקשים להתייחס למסמך "קווים מנחים למתן תחושת מוגנות ומענה מיטיב לילדים ולבני נוער להט"בים ולמשפחות הקשת במערכת החינוך" וכן ליום עיון של שפ"י שהתקיים בתאריך 29.5.23.
אנו מבקשים להבחין הנושא של נטייה מינית לבין הנושא של זהות מגדרית, ולהתייחס לנושא של זהות מגדרית בלבד.
תקציר:
יום העיון ומסמך "קווים מנחים" נותנים המלצות חסרות בסיס מחקרי, כאשר תמיכה במעבר חברתי ואשרור הילד אינם לטובתו, כמו גם ההמלצה להסתרה מההורים של מעבר חברתי אם הילד מבקש זאת. עוד, הסתרה מההורים של גישה מאשררת עם ילדם הינה בניגוד לקוד האתיקה של הפסיכולוגים הדורש הסכמה מדעת של שני ההורים עבור כל התערבות פסיכולוגית עם הילד. כמו כן, יש התעלמות מהצרכים של הילדים האחרים, תוך סיכונים של פגיעה בהם ושל "הדבקה חברתית". אנו ממליצים להקפיא את הטמעת המסמך והמלצות יום העיון, על מנת לנסח מסמך חדש שיהיה אתי, מקצועי ולטובת הילד וילדים אחרים בסביבתו.
א. מתן המלצות חסרות בסיס מחקרי:
ביום העיון ובמסמך "קווים מנחים" של משרד החינוך מועברת עמדה התומכת בטיפולי התאמה מגדרית - במעבר חברתי - המוליך למעבר רפואי. עמדה זו לא נתמכת מחקרית ואינה משקפת את העמדות המקצועיות הקיימות כיום בעולם, ולראייה, מדינות בהן הייתה קיימת מדיניות מאשררת הגיעו למסקנות שונות והפוכות. כפי שפירטנו במסמך הפרכת טיעונים של המצדדים בטיפולי התאמה מגדרית לקטינים ולבוגרים צעירים, מדינות מתקדמות וידידותיות ללהט"ב כמו פינלנד, שבדיה, בריטניה ונורבגיה הפסיקו בטיפולי התאמה מגדרית לקטינים והן ממליצות על פסיכותרפיה כקו טיפולי ראשון ובלעדי. סקירות שיטתיות של ראיות מצאו כי טיפולי התאמה מגדרית אינם משפרים את המצב הנפשי. מתן חוסמי התפתחות מינית והורמונים של המין השני לא אושרו על ידי מינהל התרופות בשום מדינה בעולם לצרכי טיפול בדיספוריה מגדרית והם ניתנים מחוץ להתוויה. כל טיפול שניתן באופן הזה מוגדר מטבע הדברים כניסיוני. מאידך הוכחו נזקים בלתי הפיכים שלהם: עקרות, פגיעה בצפיפות העצם, פגיעות קוגניטיביות, סיכון למחלות קרדיו וסקולריות, סכרת, סרטן, קיצור תוחלת החיים ועוד.
עמדת שפ"י מעודדת "מעבר חברתי" (שינוי שם, שינוי לשון פניה, שינוי ניראות חיצונית) תוך התעלמות ממחקרים המראים כי "מעבר חברתי" איננו מאפשר החלמה מדיספוריה מגדרית, מחריף אותה ומוביל למדרון תלול של מעבר רפואי הכולל נזקים בלתי הפיכים. הרוב המכריע של הילדים החווים דיספוריה מגדרית יחלימו ממנה באופן ספונטני אם לא ינקטו במעבר חברתי ובמעבר רפואי. פירטנו יותר על מעבר חברתי במסמך פה.
המידע אודות אובדנות המובא במסמך "קווים מנחים" אינו מבוסס אף הוא. בקצרה, שיעור המתאבדים בקרב ילדים הסובלים מדיספוריה מגדרית והיו ברשימת המתנה למרפאת מגדר היה 4 מתוך 15,000 במהלך 11 שנים. מאידך, במחקרים בקרב בני נוער שכבר החלו בטיפול הורמונלי נמצאו למשל התאבדויות של 5 מתוך 177, או של 2 מתוך 315. עוד נמצא כי כעשור אחרי השלמת טיפולי התאמה מגדרית, שיעור המתאבדים היה פי 19 יותר מאשר באוכלוסיה הכללית. מומלץ לקרוא יותר במסמך שלנו על "אין הוכחה לכך שטיפולי התאמה מגדרית הם מצילי חיים, נשאלת השאלה האם הם מקדמים אובדנות כעבור מספר שנים".
עוד, ביום העיון הנ"ל הועברה על ידי פרופ' שכנר הרצאה שאף היא כוללת מידע לא עדכני, טועה ומטעה. המחקרים שפרופ' שכנר הציג על מנת לתמוך בטיפולים מאששי מגדר נמצאו כמופרכים, ולכן גם המלצותיו אינן מבוססות. ניתן לקרוא יותר במסמך שלנו על התייחסות למצגת של פרופ' תומר שכנר.
אין עוררין על כך כי ילדים אלו צריכים תמיכה רגשית, אולם יש הבדל תהומי בין תמיכה, שהיא לטובת הילד, לבין אישרור שהוא לא.
ב. ההמלצה על מידור והסתרה מההורים ביחס למעבר חברתי של הילד, מהווה עבירה על קוד האתיקה הדורש הסכמה מדעת של שני ההורים עבור כל התערבות פסיכולוגית עם הילד:
מסמך "קווים מנחים" וכן הדברים שנאמרו על ידי ד"ר דפנה צין בתחילת יום העיון מאפשרים שיתוף פעולה עם מעבר חברתי תוך הסתרה מההורים במקרים בהם הילד מסרב לשתף את ההורים. מעבר חברתי הוא התערבות פסיכולוגית בעלת השלכות קשות הדורשת הסכמה מדעת של שני ההורים כולל הסבר של סיכונים ואלטרנטיבות. הסתרה מההורים היא הפרה של קוד האתיקה של הפסיכולוגים (סעיפים 5.3 ו 5.4) הדורש הסכמה מדעת של שני ההורים עבור כל התערבות פסיכולוגית עם ילדם.
טובת הילד דורשת עבודה עם הוריו, אפילו אם היה מדובר במקרה של הורה פוגעני. הורה המסרב לאשרר את הילד איננו הורה פוגעני. להפך. להבנתנו ומתוך הניסיון המקצועי שלנו, הורה כזה מבין היטב מה הוא עושה, הוא מכיר את הילד טוב יותר מהילד עצמו, הוא שומר עליו גם אם המחיר הזמני הוא לספוג כעסים מהילד, הוא מחזיק קול יקר ומשמעותי של הילד, אשר הילד אינו יכול להכיל בזמן נתון, בכך שהוא ממשיך לאחוז בזהות הילד במין הביולוגי שלו. הורה כזה ראוי להיות הדמות הראשונה איתה יש לעבוד על מנת לסייע לילד לצאת מהמצוקה, בוודאי אין להסתיר ממנו או לקחת את הילד מחסותו. מובן כי פגיעה בסמכות ההורית היא פגיעה בילד.
ג. פגיעה בילדים אחרים:
המלצות יום העיון ומסמך משרד החינוך יוצרות "חגיגה" סביב ילד המכריז על זהות מגדרית חדשה, תוך התעלמות ממחקרים המראים כי דיספוריה מגדרית מופיעה בעקבות "הדבקה חברתית". כאשר ילדים אחרים נחשפים לתשומת הלב המוגברת הזו, בקלות רבה הם יכולים להבין כי מתרחש משהו מרגש שכדאי גם להם לקחת בו חלק. זה עלול לפגוע במיוחד בילדים שהם בקבוצות סיכון וברמת פגיעות גבוהה, כמו למשל בנים עדינים, בנות שהן "טומבויס", או ילדים על הרצף האוטיסטי, מאובחנים ולא מאובחנים כאחד, כפי שפירטנו במסמך שלנו על אוטיזם ודיספוריה מגדרית. במקום זה, מוטב לעודד הסתכלות לא סטראוטיפית על גבריות ונשיות ולהעצים כל ילד באשר הוא.
עוד, ההמלצה לשאול את הילד באיזה לשון פניה לפנות אליו היא הזמנה לבלבול זהות, גם לילדים שאינם בעניין. ילדים הם סוגסטיבים וקלים להשפעה, הם מחפשים להשתייך, הם מחפשים תשומת לב, היכולת הקוגניטיבית שלהם אינה מפותחת דיה, הם עלולים להימשך בקלות רבה מידי אחרי רעיונות כאלה. כל אלה מהווים קרקע פוריה ליצירת בלבול בקרב ילדים נוספים, ולהעצמתו בקרב מי שכבר מבולבל. אין כל בסיס לטענה כי ילדים יודעים את זהותם, והיא עומדת בניגוד לכל התיאוריות ההתפתחותיות.
כמו כן, יש לתת את הדעת ולחשוב מה קורה לילדים האחרים הרואים ילד לנגד עיניהם אך מחוייבים לפנות אליו כאילו הוא ילדה ? מדוע כופים על ילדים להתעלם ממה שעיניהם רואות ולא לסמוך על תחושת המציאות שלהם ? מדוע הצרכים של ילד אחד מכפיפים צרכים של ילדים אחרים - צרכים חשובים - רגשיים, קוגניטיבים וחברתיים, של תפיסת מציאות תקינה ?
עוד, כאשר כותבי מסמך "קווים מנחים" מחפשים מענה לסוגיות כמו שיעורי ספורט, לינה בטיולים, שימוש בבתי שימוש וכדומה, הצרכים של הילדים האחרים, הרצונות והרגשות שלהם לא קיימים כלל. כל חמשת העקרונות המוזכרים במסמך הם אך ורק סביב הילד עם הזהות החדשה, רצונותיו וצרכיו. למיטב הבנתנו בית ספר אמור להיות סביבה מתחשבת עבור כל התלמידים. התבססות על חמשת העקרונות הללו בלבד פוגעת בילדים האחרים, למשל בנות שתאלצנה לחלוק עם בן את השרותים, שיעורי ספורט או לינה בטיולים.
להבנתנו, יש פה גם חשיפה של ילדים קטנים למסרים מיותרים במקרה הטוב עד מבלבלים ומזיקים במקרה הרע. ילדים עלולים לחשוב כי אפשר להחליף מין, מה שהוא חסר כל בסיס מדעי. גם הטענה כי ילד "נולד בגוף הלא נכון" היא תאוריה חסרת כל בסיס, המזמינה את הילד לשנוא את גופו במקום ללמוד לקבל אותו כפי שהוא. אנו ממליצים לעבוד עם ילדים על קבלת המציאות, קבלה של הילד את גופו, ותמיכה בקשרים בין אישיים עם קבוצת בני הגיל והמשפחה.
ראוי וצריך ללמד ילדים להיות סבלנים וסובלנים לזולתם, ואפשר לעשות זאת בדרכים שונות, מבלי לבלבל אותם. יש אוכלוסיות נוספות של ילדים בבית הספר הזקוקות לסבלנות ולסובלנות ואפשר גם באמצעותם להעביר מסרים של אהבת הזולת וקבלתו. כמה חשוב שגם ילד עם דיספוריה מגדרית ילמד לקבל ולאהוב את עצמו וגופו פשוט כפי שהוא.
האישוש המגדרי הוא "נקודת אל חזור" שהנחיות משרד החינוך יכולות למנוע, על מנת להגן על הילדים מפני עתיד הכרוך בנזקים גופניים בלתי הפיכים, אשר לא מן הנמנע כי יהיו גם כרוכים בנזקים נפשיים, ובחרטה שתגיע כאשר זה יהיה מאוחר מידי.
תחת זאת, שפ"י ומשרד החינוך בחרו בעמדה שאם יתמידו בה תהיה בכייה לדורות. לפיכך אנו קוראים לכל הנוגעים בדבר להקפיא את המסמך, להתעורר ולשנות מדיניות, ויפה שעה אחת קודם. אנו מוכנים לסייע בכתיבת מסמך חדש. אנו ממליצים לקרוא את האיגרת להורים שכתבנו, ולהפיצה בקרב אנשי מקצוע והורים.
בברכה,
קבוצת אנשי מקצוע למען שמירה על קטינים ובוגרים צעירים מפני טיפולי התאמה מגדרית.
מוזמנים לקרוא חומר נוסף באתר שלנו.