זה לא מאוחר מידי: "חישוב מסלול מחדש" אחרי שהילד החל במעבר מגדרי
מדריך להורים לא מאשררים
הגיעו אלינו פניות של הורים אשר אישררו את ילדיהם (נקטו במעבר חברתי ולעיתים גם במעבר רפואי) אולם בהמשך הבינו כי לא זה הפתרון למצוקת הילד והם מעוניינים ל"חשב מסלול מחדש" ולחזור להתייחס לילד על פי מינו. עבורם כתבנו את המדריך הנוכחי.
אינטואיטיבית, רוב ההורים אם לא כולם, מרגישים ובצדק כי אין לאשרר את הילד ב"זהותו" הטרנסית החדשה ולפנות אליו בלשון הפניה אותה הוא מבקש. למרות זאת מופעל לחץ כבד על הורים לשתף פעולה עם מעבר מגדרי של הילד ומאלצים את ההורים להתעלם מתחושות הבטן שלהם אשר מסמנות להם כי לא זו הדרך.
בהמשך, ואחרי שמתברר כי המעבר המגדרי לא רק שאינו פותר את מצוקת הילד, אלא שהמצוקה מחריפה, שנוצרות בעיות נוספות, שעולה דאגה סביב ההתערבויות הרפואיות והנזקים הבלתי הפיכים הנגרמים מהם, ובנסיבות דומות, ההורים נעצרים ושואלים את עצמם: "מה עשינו ? כיצד הוליכו אותנו שולל לכיוון כזה ? מדוע לא הקשבנו לתחושות הבטן שלנו ?"
ההגעה להכרה הזו עשויה להיות תהליך מייסר וכואב במיוחד עבור הורים המבינים כי עשו טעות ביחס לטיפול הנכון לילד שלהם, זהו חלום הבלהות הגרוע ביותר של כל הורה. דרוש אומץ אדיר להגיע להכרה הזו ולהחליט על שינוי. ברוב המקרים מדובר בהורים אשר קיבלו הנחיות שגרמו להם להאמין כי "לתמוך" בילד פירושו לתמוך במעבר מגדרי שלו. לרוב הכשל איננו של ההורים אלא של המערכת הרפואית ושל המטפלים המאשררים.
חשוב מאוד לתת לילד תמיכה כאשר הוא פגיע. כאשר ההורה באופן עקבי ואוהב עוזר לילד להסתגל למציאות הוא מחזק את הקשר ביניהם, את הכוחות של הילד ואת היכולת שלו להתפתח. כאשר ההורה מספק לילד מידע מדויק הוא מאפשר לו להתמקם במציאות ובאמת. כאשר להורה יש יותר מידע, הוא יכול לקבל החלטות הוריות שקולות יותר.
גם אם הילד כבר החל במעבר חברתי ואפילו במעבר רפואי, ההורה יכול לעזור לו "לחשב מסלול מחדש" ולחזור לחיות במינו בשלווה ובשמחה. גם ההורה ילמד בתהליך זה לבטוח מחדש באינסטינקטים ההוריים שלו.
הכנה:
א. התבוננות עצמית:
הקולות של "מומחי המגדר" הסיטו אותך כהורה מהאינסטינקטים ומהחוכמה ההוריים שלך כאשר למעשה הם מהווים את הבסיס לעזרה לילד על מנת לקדם את הרווחה הנפשית שלו.
בתחילת התהליך קח לעצמך זמן שקט להרהורים. תתבונן ברגשותיך ובמחשבותיך. אולי תרשום אותן לעצמך. מה עולה בתוכך כאשר אתה מסיט הצידה את הקולות שאמרו לך לאשרר את הילד ? בדוק מהם הכוחות שעומדים לרשותך ולרשות המשפחה, ולמולם את האתגרים המכבידים (למשל לחץ בעבודה, נושאי זוגיות, חוסר שינה, הזנחה של טיפול עצמי). בדוק כיצד כל אלה משפיעים עליך ואיך אתה יכול לשפר את המצב שלך לקראת ההתמודדות הצפויה.
ב. בניית תוכנית והתמקדות בתהליך:
בשלב הראשוני ובטרם מתחילים יש לבנות את פרטי התכנית, בזהירות, לא מתוך תחושה של "משבר". תגבש החלטות: מי בצוות שלך ? מי לא ? כיצד תעביר את ההצהרה לילד, לבית הספר, למשפחה, לחברים, ואם צריך גם לצוות הרפואי ?
ג. היצמדות לאמת:
אמירת האמת יכולה להיות מעצימה מאוד. בדוק בתוכך האם אתה יכול להתחיל לומר את האמת לעצמך, לילד ולסביבה בדרכים קטנות וגדולות. חשוב שהמילים שלך תהיינה נאמנות למה שאתה חושב ומרגיש. זו גם הזדמנות לתת מודל לילד, אולי ילמד ממך וכך יעשה.
ד. צעד בביטחה אל תפקידך כהורה:
הילד שלך עושה מה שילדים אמורים לעשות: להתנסות, לקחת סיכונים, לנסות לגלות איך לחיות בתוך גופו. ילדים מחפשים למצוא את קצוות הסמכות ההורית. הורים עושים מה שהורים אמורים לעשות: לשמור על הילדים בטוחים, להגיד לילד "לא" בשעת הצורך, ולהציב גבולות שומרים על מנת להדריך אותם בדרך. לכן חשוב מאוד לעמוד על כך שלא תאפשר לילד כל התנהגות שיש בה פגיעה עצמית. התקשורת שלך עם הילד תגיע ממקום בטוח, אוהב ושומר.
ה. תן אמון בכוחותיו של הילד:
ראשית בתוכך, ובהמשך בתקשורת עם הילד, תחפש למצוא את האמון ביכולת של הילד לגדול ולהתמודד עם המציאות ועם האמת. מצבי רוח, מתחים, התפתחות מינית - כל אלה יחלפו. בדרך כלל הדרך היחידה לצאת מהם היא לעבור דרכם ולצאת בצד השני. הקשיים הגדולים ביותר שלנו הם אלה אשר מספקים את ההזדמנויות העוצמתיות ביותר לשינוי. בדוק עם עצמך, האם אתה מאמין ביכולת העמידות של הילד שלך ? האם אתה מאמין שהקשר שטיפחת עם הילד שלך מיום שנולד הוא חזק דיו לעמוד בויכוחים קשים, באכזבות ובתסכולים ? קשר טוב יעמוד במבחן.
ו. שים בראש סולם העדיפויות חוויות מרחיבות אופקים, הרבה מעבר לנושא המגדר:
אישרור מנתב את רוב האנרגיה של המשפחה כלפי הזהות המגדרית של הילד. זה מצמצם את החוויות ונותן לילד הרבה יותר כוח ממה שהוא יכול לשאת באופן הגיוני. במקום זה חשוב להרחיב את הפרספקטיבה של הילד ולעזור לו לבנות רפרטואר של פעילויות שלא קשורות למגדר. למשל, לבנות תכנית של טיולים בטבע וחופשות, משחקים ותחביבים, התחברות לנושאים אחרים הקשורים לזהותו, למשל חקר שורשים או חיבור לחוויות עבר.
העניין הוא לחשוב "מעבר למגדר". משפחות רבות מתארות כיצד זה מה שאיפשר לילד לחדול מלראות עצמו בזהות טרנסית.
יוצאים לפעולה: שינוי בסביבה:
ספקי שירות:
אינך יכול להמשיך ולעבוד עם מטפלים ורופאים המאשררים את הילד. יתכן ותצטרך למצוא רופאים ומטפלים חדשים אשר יעבדו ביחד איתך כדי לחזור בחזרה להתייחס אל הילד על פי מינו. חשוב לוודא מראש כי הרופאים והמטפלים החדשים של הילד אינם עובדים על פי מודל מאשרר. לעיתים לא פשוט לוודא את זה ויש צורך בדרכים יצירתיות למצוא צוות חדש לילד.
אם למשל הילד החל בחוסמי התפתחות מינית, אין טעם לחזור למרפאת המגדר שנתנה לו אותם מלכתחילה. כדאי לחפש אנדוקרינולוג שמתמצא בתרופה זו, אולי כזה שמטפל בילדים עם התפתחות מואצת. אם הילד החל בהורמונים של המין השני, שוב אין לבטוח במרפאת המגדר שנתנה לו אותם, אלא יש לחפש אנדוקרינולוג שמתמצא בהשפעות של הורמונים (למשל עבור ספורטאים). כלומר חשוב למצוא אנשי מקצוע שמבינים את החומר אך לא כפופים לאידיאולוגיית המגדר.
בדומה יש למצוא פסיכותרפיסטים ופסיכיאטרים לא מאשררים. כדאי לעשות לילד אבחון פסיכיאטרי ואם ניתן גם פסיכודיאגנוסטי. לרוב הבלבול המגדרי נובע מבעיות רגשיות, כמו דכאון, חרדה, הפרעות אכילה, תגובה לטראומה או אוטיזם. חשוב שתתבצע הערכה של סיכון אובדני, ובמידה ויש סיכון, חשוב לוודא שהילד נמצא בטיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי, שהאצבע של כל המטפלים וההורים "על הדופק" ושיש שמירה עליו מפני פגיעה בעצמו (אפילו שמירה פיזית של בני המשפחה אם צריך) יחד עם עבודה רגשית מתאימה עד חלוף זעם.
בתי ספר:
מעבר חברתי בבית הספר עשוי להחמיר את המצוקה של הילד ולקבע את חקירת הזהות שלו למצב נוקשה.
ברגע שהילד מתחיל במעבר חברתי בבית הספר מופעל עליו לחץ לחיות על פי התפקיד החדש של ילד טרנסי, כלומר לנקוט בצעדים כמו לשנות את ההופעה החיצונית שתיראה בהתאם למין השני, לשנות את השם ולדרוש לשון פניה חדשה.
למרבה הצער, מעבר חברתי מוביל למעבר רפואי, כאשר לרוב בבית הספר אין הבנה מספקת של הקשר בין הדברים.
אנו ממליצים לפנות אל צוות בית הספר עם ההנחיות החדשות שלך. יש לדבר איתם בביטחון ולנסות לגייס אותם לשיתוף פעולה איתך, תוך שאתה מבקש הסתגלות חדשה של בית הספר שהינה חזרה למצב קודם.
אם בית הספר אינו תומך בדרישותיך או נלחם בך או מתנשא, מומלץ לשקול החלפת בית ספר, אפילו החלפת מקום מגורים או חינוך ביתי.
משפחה וחברים:
בחר מתוך בני המשפחה את אלה שטובת הילד לנגד עיניהם. תעזור להם להבין את מצב הדברים, תשתף אותם בתכנית שלך ותבקש מהם לקחת בה חלק. תן להם מידע מבוסס אותו למדת ותסביר מה גרם לך לשנות את דעתך. כאשר מדובר באחים קטנים של הילד יש לנקוט בעמדה סמכותית ומנחה. אחים מבוגרים יותר צריכים להבין יותר. גם אם הם יסרבו להסכים איתך, אתה ההורה, ועל פי הנחייתך יתנהלו הדברים בבית.
הפנייה אל הילד/ המתבגר:
כאשר יש מעבר חברתי ללא מעבר רפואי:
אם החלטת "לחשב מסלול מחדש" ביחס למעבר חברתי של הילד, ולהחזיר אותו להתייחסות על פי מינו, חשוב להיות ישיר ביחס לשינוי באסטרטגיה שלך. תצטרך לשוחח עם הילד.
מעבר חברתי מעמיס משא כבד על כתפי הילד כך שתוכל להקל על המשא הזה על ידי כך שתביע עמדה ברורה, אוהבת וסמכותית.
עם בת לפני גיל ההתבגרות אפשר לומר למשל:
כאשר שינינו את השם שלך והתחלנו לומר שאת "בן", עשינו זאת כי באותו זמן חשבנו שזה הדבר הנכון לעשות. בינתיים חשבנו הרבה, קראנו ולמדנו והתעמקנו בנושא והגענו למסקנה כי זו לא היתה ההחלטה הנכונה. מי שאת זה גם הגוף שלך. את תמיד תהיי בת. אנחנו חייבים לומר לך את האמת בעניין הזה ולפעול בהתאם. אנחנו הולכים לעשות כמה שינויים על מנת לעזור לך להתמודד עם הנושא של מגדר בדרך טובה יותר. אנחנו חוזרים לדבר איתך בלשון נקבה ופונים אלייך בשמך האמיתי. גם הסביבה - במשפחה, בבית הספר, עם החברים תקבל את הבקשה שלנו לחזור להתייחס אלייך בלשון נקבה ובשמך. אולי זה ירגיש מוזר בהתחלה אבל מהר מאוד תתרגלי בחזרה ואף תרגישי הקלה, תרגישי כאילו "חזרת הביתה". במקביל אנחנו נתחיל לעשות פעילויות משפחתיות חדשות כדי שתוכלי להרחיב אופקים מעבר לנושא של מגדר, להתפתח ולהרגיש טוב יותר עם עצמך ועם גופך.
עם מתבגרים צעירים כדאי לחלוק יותר פרטים אודות ההחלטה "לחשב מסלול מחדש". באופן כזה ההורה נותן מודל של פתרון בעיות בדרך גמישה: "ניסינו את האסטרטגיה הזו, אבל הגענו למסקנה שהיא גורמת ליותר מצוקה, כך שאנחנו חוזרים אחורה אל המקור. החלטנו להניח את הנושא של מגדר בצד כרגע ולעבוד בדרכים אחרות על מנת לעזור לך להרגיש טוב יותר. אנחנו רוצים לעזור לך לשפר באופן כללי את איכות חייך, כולל בית ספר וחיי חברה, לבנות מסגרת של פעילויות ותחביבים מעשירים ולחשוב על הרווחה הנפשית שלך בטווח הארוך."
במשך מספר שבועות תצטרך להבהיר לילד איזה שינויים הולכים להתרחש בבית הספר, מול הרופאים והמטפלים, שינוי שם ולשון פניה וכל ההיבטים החשובים בחיי הילד.
אם הילד בוגר דיו אפשר לעזור לו בקבלת החלטות למשל: האם אתה מעדיף שנדבר עם הצוות בבית הספר הנוכחי או האם אתה רוצה להחליף בית ספר ולהתחיל התחלה חדשה שם ?
חשוב לברר מה מפחיד את הילד בתהליך, מה מרגיע אותו, להיות קשוב לרגשותיו ולהראות ביטחון כי הוא מסוגל לבצע את ההסתגלות החדשה, גם אם היא מורכבת ואפילו מפחידה.
אחרי שהבהרת לילד את ה"לוגיסטיקה" של התכנית והתחלת ליישם אותה, תצטרך להמשיך לעזור לילד להתמודד עם המציאות. תהליך זה מן הסתם יעורר בילד רגשות רבים ושונים, כולל עצבות וכעסים. בהדרגה אנו מאמינים שהילד יוכל למצוא שלוות נפש והקלה.
על מנת לעזור בתהליך של חיבור הילד למציאות כדאי למשל לקרוא ביחד ספרים על ילדים שאינם קונפורמיסטים למינם. תשאל את הילד שאלות פתוחות ותקיים איתו דיונים פתוחים תוך הבהרה של האמת. הרעיון שעליך להעביר הוא שביטוי עצמי איננו תלוי במין הביולוגי.
אם לילד בגיל טרום התבגרות יש פחד מפני התבגרות מינית או פחד מלהפוך לגבר או לאישה תזכור כי מעבר חברתי מעצים את הפחד הזה. תחפש להציג לילד דרך מלאת תיקווה בהתייחס להתפתחות מינית ולצמיחה ולקבלה של הגוף. התפתחות מינית היא תהליך נורמלי, בריא והכרחי על מנת שנתפתח להיות מי שאנחנו.
כדאי גם לדון בעומס שנוצר כאשר שומרים סודות, כמו למשל שהזולת לא יודע מה המין הביולוגי האמיתי של הילד. תדבר על מה קורה כאשר אנו מציגים חזות מזוייפת ומסתירים את מי שאנחנו באמת.
תסביר שכולנו מורכבים מחלקים נשיים וגבריים ושאנחנו יכולים להכיל את כולם בלי להסתיר את המין הביולוגי שלנו ובלי להעמיד פנים שאנחנו מישהו אחר.
התייחסות לתפקיד ששימשה הזהות הטרנסית:
אם אישרור הוביל לשיפורים בבריאות הנפשית, משמע שהזהות הטרנסית נתנה מענה לצורך חשוב. אפשר להשתמש בדימוי על פיו הזהות הטרנסית שימשה כ"קרש" לחצות נהר סוער אבל אחרי שחוצים אותו אין צורך להמשיך לסחוב את הקרש. כך למשל כדאי לשאול את הבן: "במה לפי דעתך סייעה לך הזהות של היות "בת" ?" ואז למשל לומר: "אני מבין כי כאשר הזדהית כ"בת" היו לך יותר אומץ וכוחות ליצור קשרים חברתיים, שקודם לכן לא העזת. אני גאה בך על מה שהשגת. כעת הזמן להשתמש באומץ ובכוחות הללו כדי להגיע להישגים דומים מתוך היות מי שאתה, בן."
או למשל נערה שהשתמשה בזהות טרנסית אחרי סיטואציה טראומטית, אפשר לתת כבוד לתחושת המוגנות שהרגישה כ"בן", ולומר: "אני מבינה שההזדהות כ"בן" עזרה לך להרגיש מוגנת יותר ובטוחה יותר בתוך גופך. ההרגשה של מוגנות וביטחון היא חשובה מאוד במיוחד אחרי כל מה שעברת. אני מאמינה שתוכלי למצוא כוחות ותחושת מוגנות גם מעבר לנושא המגדרי. נערה שעברה כזו טראומה זכותה להרגיש מוגנת בתוך גופה הממשי."
או למשל: "אל תוותרי על רינת ואל תוציאי עליה את הכעס שלך. את ראויה לחמלה ולזמן להחלמה בתור רינת. אמנם ניסית לזרוק אותה הצידה ולהחליף אותה ברון. אבל התכונות של רון הן בעצם תכונות שלך, של רינת. יש בתוכך הרבה מורכבויות. לחזור חזרה אל רינת יאפשר לך לפתח את כל המורכבויות שבתוכך ולא להיות כבולה לצורך לפעול על פי סטראוטיפים. תוכלי להמשיך לקיים קשר עם חלקים אלו בתוכך: רינת תמיד תהיה חלק ממך. החלקים האלה של עצמך לא ילכו לאיבוד."
מעבר רפואי:
אם המצב של הילד התדרדר בעקבות מעבר רפואי, אפשר להשתמש בהצעות לדיאלוג שלמעלה על מנת להדגיש את הצורך באסטרטגיה חדשה ובהתמקדות מעבר לנושא המגדר.
אם הילד מרגיש טוב, יציב רגשית והקשר ביניכם חזק ההמלצה היא להתחיל את התהליך עם הסברים על הערך של התפתחות מינית: "כאשר מאפשרים לילד לעבור את התהליך של התפתחות מינית, מאפשרים לו להבהיר לעצמו את זהותו ומיניותו. השרירים והעצמות מתחזקים, היכולת הקוגניטיבית מתפתחת, וחוויות חברתיות משתנות בצורה דרמטית."
אפשר להסביר כי חוסמי התפתחות מינית מונעים את כל אלה והסתמכות עליהם פוגעת באופן בלתי הפיך בגוף ובנפש. חשוב להסביר מהם הסיכונים הרפואיים של חוסמי התפתחות מינית והנזקים שהם גורמים. אם המתבגר מקבל הורמונים של המין השני חשוב ליידע אותו בנזקים הבלתי הפיכים שלהם ושל ניתוחים.
הסמכות ההורית היא חשובה מאוד. אם הילד שלך במצוקה אז בהגדרה הוא אינו מסוגל לחשוב היטב ולקבל החלטות שיש להן השלכות ארוכות טווח. תסביר לו את הסיכונים הנפשיים והרפואיים של הטיפולים ההורמונלים והניתוחים ותן לו מודל ליכולת לנקוט בפעולה אחרת לאור מידע חדש. היכולת "לחשב מסלול מחדש" מרגע שיש לך יותר מידע היא יכולת גמישות שכדאי לסגל לילד.
קשה הרבה יותר "לחשב מסלול מחדש" אחרי מעבר רפואי עם מתבגר מבוגר יותר. אם המתבגר קטין וחתמת על הסכמה למעבר הרפואי תצטרך להסביר מדוע אתה רוצה לחזור אחורה. כדאי להסביר מדוע בהתחלה כן הסכמת למעבר הרפואי: האם היית במצב של משבר ? האם הוטעית על ידי הצוות המטפל ? תסביר למתבגר שלך ששינית פרספקטיבה ושהשקעת בחקירה של הנושא ובבחינת אלטרנטיבות. תעזור לו לחפש דרכים בריאות להתמודד עם דיספוריה מגדרית, תספר לו על מתחרטים, כאלה שחזרו להזדהות במינם וכאלה שהפסיקו בטיפולים רפואיים בגלל חשש מההשלכות בריאותיות שלהם. יש דרכים רבות שאדם יכול לטפל בעצמו ולהתגבר על מצוקה בלי להיות תלוי בסמים מזיקים.
תיאור מקרה: "לא מאוחר מידי"
עשיתי מעבר חברתי לילד שלי בגיל 4 ובגיל 8 החלטתי לחזור חזרה ללשון פניה על פי מינו ולשם הולדתו. החלטתי שמתוך אהבה ובאופן נחוש אחזיק אותו בתוך המציאות שבה הוא נולד בן ולכן לא יכול להיות בת.
הכרחתי את עצמי לחשוב שהבן שלי הוא טרנסג'נדר ו"יודע" זאת מגיל צעיר מאוד, למרות שהאינסטינקטים שלי צרחו נגד זה. ברגע שהתחלתי להקשיב לספקות שבתוכי, היאוש גאה בי, הרי הובלתי אותו לזהות של המין השני, על ידי זה שאמרתי לו שנולד בן אבל מרגיש כמו בת בתוכו - האם זה מאוחר מידי להוציא אותו מזה ? לקח לי שנתייים של יסורים להגיע להחלטה שזה לא מאוחר מידי. אני הובלתי אותו לשם ולכן אני אחראית להוציא אותו משם.
אז ישבתי איתו מתחת לעץ בחצר והסברתי לו שבנים לא יכולים להיות בנות ושאנחנו נחזור לקרוא לו בשם שאיתו נולד וללשון פניה של בן. אמרתי: "אני יודעת שזה משהו שאתה מרגיש שאינך יכול לחיות בלעדיו אבל אתה תהיה מסוגל לחיות בלי זה. ולמעשה אתה תהיה הרבה יותר מאושר".
ציפיתי שהבן שלי יכעס והוא אכן כעס. מה שלא ציפיתי שיקרה, וזה קרה ביום למחרת, זה שהוא הרגיש הקלה גדולה מאוד. משא ענקי של עולם המבוגרים ירד מעל כתפיו.
הימים הראשונים היו קשים. היינו צריכים לבטוח בכך שעם הזמן תבוא ההחלמה. כעת, שנתיים מאוחר יותר הבן שלי מאושר, פורח ומתפתח ומרגיש שלווה בהתייחס להיותו בן.
זה לא מאוחר מידי. הדרך עשויה להיות קשה ויש צורך באומץ רב ובנחישות . תסמוך על החושים שלך ועל האהבה שלך לילד. אתה ולא המומחים - אתה הוא ההימור הטוב ביותר של ילדך.
מקור:
Marchiano, L., O'Malley., S. & Ayad, S. (2023) When Kids Say They're Trans: A Guide for Parents.
מומלץ לקרוא חומר באתר שלנו, ולשתף במידע את בני הנוער והמטפלים שלהם, למשל:
מעבר חברתי אינו פותר את הדיספוריה המגדרית אלא מחריף אותה ולכן מומלץ להמנע ממנו
הפרכת טיעונים של המצדדים בטיפולי התאמה מגדרית
סוגיות אתיות בהתייחס לטיפולי התאמה מגדרית
פסיכותרפיה עם ילדים ומתבגרים הסובלים מדיספוריה מגדרית