הצטערנו לקרוא מסמך שהוצא בשם "הסתדרות רפואית ישראל" ביום 27.4.23 בהתייחס לטיפולי "התאמה מגדרית". המסמך רצוף בטעויות ובהטעיות לפיכך ראינו לנכון להבהיר את העובדות ברמה המדעית. נשמח אם החותמים המכובדים יתעדכנו בגוף הידע העכשווי ובהתאם יוכלו לנסח מדיניות טיפולית שהיא אכן מבוססת ראיות.
במסמך הזה התייחסנו לכל המיתוסים הנוגעים לטיפולי "התאמה מגדרית" והפרכנו אותם. לצורך התייחסות למסמך של "ההסתדרות הרפואית" נציין את העובדות הבאות:
אין עדויות מחקריות מבוססות ליעילות של טיפולי "התאמה מגדרית". מחקרים שהתיימרו לתמוך בהם הופרכו. גם ההנחיות לטיפולים אלו הופרכו.
טיפולי "התאמה מגדרית" לא פתרו את הדיספוריה המגדרית, לא שיפרו את המצב הפסיכיאטרי, ושנים אחר כך נמצאה רמת אובדנות גבוהה. הנרטיבים אודות יעילותם הופרכו שוב ושוב.
אירגוני הבריאות בשבדיה, בפינלד, בבריטניה ובנורבגיה ערכו חקירות מקיפות אודות טיפולים אלו ובעקבותיהן שינו מדיניות והפסיקו בטיפולי התאמה מגדרית בקטינים.
גם ניתוחי התאמה מגדרית לא שיפרו את המצב הנפשי.
מעניין לקרוא את התחקיר שערך משרד הבריאות הבריטי, אשר סקר מחקרים שהתיימרו להציג ראיות ליעילות של טיפול בקטינים בחוסמי התפתחות מינית ובהורמןנים של המין השני. הסוקרים נתנו דירוג לוודאות הראיות במקרים שסקרו וכל המחקרים קיבלו וודאות ראיות נמוכה מאוד.
אפילו החברה האנדוקרינית השתמשה במערכת GRADE לדירוג איכות הראיות לטיפולים אלו, ופסקה כי הראיות התומכות בהנחיות לטיפול הן נמוכות עד נמוכות מאוד.
כלומר בפועל יש חוסר התאמה בין ראיות חלשות עד חלשות מאוד ובין המלצות רפואיות חזקות לטיפולים אלו. גופים שונים שאימצו את ההמלצות מכנים אותם "מבוססי ראיות" אולם תחקיר אודות הנחיות אלו הגיע למסקנה: "אין לקרוא להם מבוססי ראיות".
למונח של "טיפול מבוסס ראיות" יש משמעות טכנית מוגדרת אשר הקווים המנחים לטיפולי התאמה מגדרית לקטינים אינם עומדים בו. גופים העובדים על פי הנחיות אלו וקוראים להם "מבוססי ראיות" עוברים עבירה אתית משום שמטופל אמור להיות מיודע לגבי אמת הביסוס לטיפול המוצע לו.
למרות הטענות המושמעות, לא הוכחה בטיחות הטיפול בחוסמי התפתחות מינית או בהורמונים של המין השני. טיפולים אלו גורמים לנזקים בלתי הפיכים: לחוסמי התפתחות מינית יש השפעות על מבנה המוח, על תיפקודו ועל התפתחותו וכתוצאה מכך על ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד. ניתן לקרוא הסבר מפורט של אנדוקרינולוג מומחה על השפעתם פה.
עקרות היא תופעת לוואי הן של טיפולים בחוסמי התפתחות מינית והן של טיפולים בהורמונים של המין השני, כמו גם אובדן היכולת לחוות תחושות מיניות או אורגזמה. עוד, טיפולים אלה מסכנים את המטופלים גם בפגיעה בצפיפות העצם, אשר מגבירה סיכון לשברים בגיל צעיר מאוד, ארועים של קרישי דם ובעיות קרדיו וסקולריות, סרטן, סיכון לתמותה מוגברת מסיבות שונות, וקיצור תוחלת החיים.
נתונים אלו לכשעצמם מהווים הפרה של חוק האתיקה הראשון: "אל תזיק": אסור לטיפול רפואי לגרום לנזק.
עוד חשוב לציין כי טיפולי "התאמה מגדרית" הם טיפולים אשר לא אושרו כטיפולים לדיספוריה מגדרית בשום מדינה בעולם והם ניתנים מחוץ להתוויה. לכן, מדובר בטיפולים ניסיוניים. עדיין לא ידוע מהן ההשלכות הפיזיות והפסיכולוגיות ארוכות הטווח שלהם.
החותמים הנכבדים על מסמך "ההסתדרות הרפואית" גם התעלמו מהעובדה כי אם מניחים לילדים עם דיספוריה מגדרית לנפשם, הרוב המכריע יחלים באופן ספונטני, ללא צורך בתרופות מזיקות. כמו כן אחוז הולך וגדל של מתחרטים מעידים על כך שהבעיה לא היתה דיספוריה מגדרית.
"ההסתדרות הרפואית" ממליצה במכתבה לפנות אל "מומחי מגדר". "מומחים" אלו לרוב ממהרים לאשרר לילד את זהותו החדשה ולהפנות אותו לטיפולי "התאמה מגדרית". טיפול "מאשרר" (אפירמטיבי) המאשר לילד את זהותו המיגדרית החדשה לרוב מקשה על החלמה או איננו מאפשר אותה, מוביל לנזקים וחוסם בפני הילד אפשרויות אחרות.
אנו ממליצים למצוא מטפל עם ראיה רחבה יותר שיעבוד עם הילד על כלל הנושאים בחייו ולא יתמקד דווקא במגדר, מטפל שיוכל להגיע עם הילד להבנות עמוקות אודות עצמו, וזאת על מנת שבהמשך ובבגרותו יוכל הילד לקבל החלטה מושכלת אודות גופו, אם עדיין ירצה ב"שינוי מין".
גיל ההתבגרות הוא תקופה של עליית קונפליקטים ומצוקות בלתי פתורים מהילדות, אשר יכולים להתנקז לסמפטום של דיספוריה מגדרית. יש להתייחס לסמפטום זה לא כנושא בפני עצמו אלא כקריאה לעזרה, כסימן למצוקה ולסבל המבקשים פתרון עמוק.
לכן, אם למשל ידוע כי הילד עבר טראומה כדאי לשקול לפנות למטפל מומחה לטיפול בטראומה, אם הילד נמצא על הספקטרום האוטיסטי כדאי למצוא מטפל שמתמחה בתחום זה, אם הילדה סובלת מהפרעות אכילה כדאי לפנות לטיפול למומחה להפרעות אכילה, וכן הלאה.
כאנשי מקצוע אנו מחויבים לשמור על קטינים ועל קבוצות מוחלשות מפני פגיעה. במקרה זה, למרבה הצער הפגיעה טמונה בתוך אותם טיפולי "התאמה מגדרית" וכנגדם אנחנו מתריעים.
אנו ממליצים לאנשי מקצוע להתעדכן בנתונים שצירפנו, על מנת שקבלת ההחלטות בתחום תהיה אכן מבוססת ראיות.
רשימת מאמרים מומלצים לקריאה:
Bell., D. (2020) First do no harm. Psychoanalytic Controversy. . P. 1031-1038.
Block J.(2023) Gender Dysphoria in young people is rising and so is professional disagreement BMJ 380 :p382.
Cantor., J.M. (2019) Transgender and Gender Diverse Children and Adolescents: Fact-Checking of AAP Policy, Journal of Sex & Marital Therapy.
Clayton., A. (2022) The Gender Affirmative Treatment Model for Youth with Gender Dysphoria: A Medical Advance or Dangerous Medicine?. Arch Sex Behav 51, 691–698.
D'Angelo., R.Syrulnik., E, Ayad., S., Marchiano., L. Kenny., DT, Clarke., P. (2021) One Size Does Not Fit All: In Support of Psychotherapy for Gender Dysphoria. Arch Sex Behav. 50(1) P. 7-16.
Laidlaw., M. (2020) The Pediatric Endocrine Society’s Statement on Puberty Blockers Isn’t Just Deceptive. It’s Dangerous. Public Discourse.
Latham., A. (2022) Puberty Blockers for Children: Can They Consent ? The New Bioethics : A Multidisciplinary Journal of Biotechnology and the Body. Vol 28 (3) P. 268-291.
Levine. S.B., Abbruzzese. E. & Mason., J. (2022) Reconsidering Informed Consent for Trans-Identified Children, Adolescents, and Young Adults. Journal of Sex & Marital Therapy. Vol 48 (7).
Levine, S.B., Abbruzzese, E. (2023) Current Concerns About Gender-Affirming Therapy in Adolescents. Curr Sex Health Rep.