כיצד שינוי מגדרי משפיע על ילדים ? מה באמת יש למדע לומר בנושא

תרגום לעברית של מאמרה של ד"ר מרים גרוסמן

כיצד "שינוי מיגדרי" משפיע על ילדים ? 

מה באמת יש למדע לומר בנושא

מאת: ד"ר מרים גרוסמן

פסיכיאטרית מומחית לילדים, מתבגרים ומבוגרים

המאמר פורסם לראשונה כאן. תורגם באישורה ובעזרתה של ד"ר גרוסמן על ידי חברות מקבוצת אנשי מקצוע למען שמירה על קטינים ובוגרים צעירים מפני טיפולי התאמה מגדרית.  

בפתח הדברים ד"ר גרוסמן ביקשה להעביר מסר למשפחות בישראל (התכתבות אישית):

"אל תאפשרו לאידיאולוגיית המגדר לשגשג ולחדור לתוך בתי הספר בישראל. זו תנועה פוליטית וחברתית, היא מבוססת על שקרים והיא הרסנית לצעירים, למשפחות ולחברה. אל תאפשרו לילדיכם להיות כלי משחק בידיה. המצב בארה"ב הוא נוראי ועליכם מוטלת המשימה למנוע הגעתו למדינת ישראל. בבקשה קחו בחשבון את העמדות של שבדיה, פינלנד, נורבגיה ובריטניה, אשר אחרי ניתוחי עומק של הנתונים הקיימים החלו להגביל באופן קפדני גישה להורמונים ולניתוחים לקטינים. 

*******

להלן המאמר המתורגם בצירוף הערות המתרגמות.

נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ייעץ להורים כי ניתוחים, טיפולים הורמונלים וטיפולים "מאשררי מיגדר" ("affirmations") מוקדמים הם בעלי חשיבות מכרעת לבריאותם של הילדים מבולבלי המיגדר שלהם. לדבריו, אלה הם חלק מהדברים המשמעותיים ביותר שהורה יכול לעשות. 

כפסיכיאטרית ילדים ונוער אשר מטפלת במשפחות המתמודדות עם נושאים אלו, אומר כי הצהרותיו מפתיעות, ובשל ההשלכות החברתיות והרפואיות שלהן, נדרשת בדיקת עובדות יסודית אודות הצהרות אלו.  

על מנת להבהיר, "אישרור" (affirmation) משמעו קבלה ללא סייג של הזהות המיגדרית הנבחרת על ידי הילד - תהא זו זהות של המין השני, שילוב של זכר ונקבה, לא זכר ולא נקבה, או כל אחת מהמוני האפשרויות האחרות המוצגות לילדים על ידי התקשורת, באינטרנט או בבתי הספר. משמעות הדבר הינה ויתור על השימוש בשם שניתן לילד ועל השימוש בלשון פניה (pronouns) התואם לביולוגיה שלו, והחלפתם בשם ובלשון הפניה שהילד בוחר; לאפשר לילד לבוש ותסרוקות לפי בחירתו: לאפשר לבנות לקשור את שדיהן על מנת להשטיחן (bind) ולבנים לתחוב את איבר מינם על מנת להסתירו (tuck); לאפשר להם שימוש בחדרי הנוחיות של בני המין השני, השתתפות בקבוצות ספורט של בני המין השני וכן הלאה. 

"טיפול הורמונלי" פירושו הן מעכבי התפתחות מינית (puberty blocking agents, PBAs) אשר עוצר את התהליך המכריע שבמהלכו ילדים הופכים לבוגרים, והן מתן של הורמונים של המין השני, הניתנים מספר שנים אחרי הטיפול במעכבי ההתפתחות  המינית, על מנת לדמות "בגרות מינית" של בני המין השני. 

"ניתוחים" פירושם כריתת שד דו צדדית (bilateral mastectomy), הסרת השחלות והרחם, בניה של פין מזויף אצל בנות ואצל בנים - שתלי שדיים, הסרת הפין והאשכים ויצירת נרתיק מזוייף. בארה"ב כריתות שדיים מבוצעות אפילו בבנות שגילן אינו עולה על 13 ובנים קטינים עוברים סירוס. קיים גם ניתוח שמסיר את כל איברי המין המשווק על ידי מנתחים לאנשים המזהים עצמם כ"לא זכר ולא נקבה או "א-בינאריים". 

(הערת המתרגמות: בארץ ידוע על כריתת שד כפולה באופן פרטי כבר מגיל 13.5, וכן על שאיבת ביציות לילדה בת 13 ושימור זרע לילד בן 11 לפני התחלת טיפול הורמונלי). 

אולי ג'ו ביידן סבור כי קיימות הוכחות משמעותיות לכך שההתערבויות החברתיות והרפואיות משנות החיים הללו מובילות לתוצאות חיוביות. 

אם אכן כך, הוא טועה טעות מרה. 

המומחים בתחום מכירים בחוסר החמור בידע מדעי בנוגע לדיספוריה מיגדרית. ארגון הפסיכולוגים האמריקאי (APA) הצהיר : "... הואיל ואין גישה לעבודה עם [ילדים טרנסג'נדרים וילדים שהתנהגותם אינה תואמת למיגדרם] אשר אוששה באופן אמפירי ומספק, לא קיימת הסכמה באשר לאופן הטיפול המיטבי בילדים בגיל טרום ההתבגרות". העדר הידע בולט עוד יותר בנוגע לדיספוריה מיגדרית שהתחילה בגיל ההתבגרות, תופעה שמאפיינת קבוצה חדשה עם מאפיינים משלה.   

בשנת 2020 הארגון הלאומי לבריאות ולמצויינות בטיפול (NICE) בבריטניה ערך בדיקה שיטתית אודות השימוש במעכבי התפתחות מינית ובהורמונים של המין השני ומצא עדויות לכך ש"יש וודאות נמוכה מאוד לגבי היתרונות האפשריים של תרופות אלו". בדומה, ד"ר סטפן לוין, חלוץ במחקר ובטיפול במיניות ובבעיות מגדריות משנת  1974, ואולי הקול המכובד והמוסמך ביותר בתחום, כתב ב"תצהיר מומחה": "לבסיס הידע הנוגע לגורמים ולטיפול בדיספוריה מיגדרית יש איכות מדעית נמוכה". 

פרופ' קארל הנגן, העורך הראשי של ה- British Medical Journal ומנהל המרכז לרפואה מבוססת ראיות באוקספורד, יחד עם פרופ' תום ג'פרסון, אפידמיולוג קליני, השלימו ניתוח עצמאי של מחקר על התערבויות רפואיות בטרנסג'נדרים. בהתייחס למעכבי התפתחות מינית, פרופ' הנגן הצהיר : "האיכות של העדויות בתחום זה היא נוראית". 

מסיבות אלו ואחרות, המדע הנוגע לטיפול בילדים ובבני נוער עם דיספוריה מגדרית רחוק מלהיות מוכרע, ואין כל הסכמה בקרב רופאים ומטפלים. 

הסיכון גדול: התוצאות של השימוש בהורמונים וניתוחים כוללות: עקרות, הפרעות בתפקוד המיני, דלדול עצמות (אוסטאופורוזיס), מחלת לב וכלי דם, ובחלק מהמקרים כאב נפשי משתק. 

ואולם, הנשיא ג'ו ביידן כאמור מעודד טיפולים מוקדמים ואומר כי זה אחד מהדברים המשמעותיים ביותר שהורה יכול לעשות. ההורים של ג'אז ג'נינגס וידאו שילדם יטופל מוקדם בגלל דיספוריה מיגדרית. (הערת המתרגמות: ג'אז נולדה בן, ובגיל צעיר ביקשה להפוך לבת ונענתה). ג'אז, "ילדת הפרסומת" של תעשיית הטרנסג'נדר, התחילה טיפול במעכבי התפתחות מינית בגיל 11 וטיפול באסטרוגן בגיל תיכון, בטרם עברה סירוס ובניית נרתיק מזויף בגיל 17. ג'אז דיווחה למנתחת מרסי באוארס שתחושות מיניות ואורגזמה הן חוויות שמעולם לא חוותה. ג'אז עלתה במשקלה ב- 45 ק"ג והיא מתמודדת עם בעיות נפשיות קשות. (הערת המתרגמות: לאחרונה עלתה לרשת עדות בה ג'אז מספרת בכאב כי איננה מרגישה שהיא עצמה, I never feel like being myself, מצבה העגום אינו מפריע לארגון "חושן" להוציא לאור ספר ילדים אודותיה ולהקריא אותו בגני ילדים, פה בארץ). 

הצהרה של הבית הלבן שאישרור מוקדם עבור ילדים עם בעיות מיגדריות היא "חיונית", הינה הצהרה שגויה ומסוכנת, המטעה הורים ומציבה ילדים בסיכון לנזקים חמורים וסבל לכל חייהם. (הערת המתרגמות: למרבה הצער הנחיות דומות הוצאו במסמכי משרד החינוך ומשרד הבריאות כפי שנפרט בסוף).  

במקום זאת, הורים צריכים להיות מודעים לעובדות הבאות: 

בקרב הילדים שמפתחים דיספוריה מיגדרית לפני גיל ההתבגרות, הרוב המכריע, כ 80% בממוצע, אך בטווח של 50% עד 96%, תלוי במחקר, מרגישים בסופו של דבר נוח עם גופם. השיפור הזה, המכונה "לחדול" (לחדול מלהיות טראנסג'נדר - desistance), יתרחש אם מאפשרים להם לעבור תהליך התבגרות נורמלי. אין דרך לדעת מראש האם ילד מסויים יחדול (מלחוות דיספוריה מיגדרית), אבל ג'אז היתה עשויה להיות אחת מהם. 

קלינאי מומחה בתחום מסביר: דיספוריה מגדרית בילדים בגיל טרום התבגרות הוא מצב המשתפר מעצמו במרבית המקרים אם רק ממתינים בסבלנות.

שינויי שמות, שינוי לשון פניה (pronouns) ושינוי הניראות החיצונית, מקטינים את הסיכוי לחדול (מדיספוריה מיגדרית, desistence). מעכבי התפתחות מינית הם שנויים במחלוקת ויש תביעות משפטיות  בעבר לגביהם. השימוש במעכבי התפתחות מינית בילדים בריאים, שלא בהתוויה הרפואית (off label), הוא ניסיוני ויש לו תופעות לוואי חמורות ובלתי הפיכות, כמו אוסטופורוזיס וחדלון וסת מוקדם. אף מדינה לא אישרה את השימוש במעכבי התפתחות מינית כטיפול לדיספוריה מיגדרית. 

מרגע שילד החל טיפול במעכבי התפתחות מינית, נדיר שיחדול (מלהיות טרנסג'נדר). כמעט כל הילדים שטופלו במעכבי התפתחות מינית מתקדמים לטיפול בהורמונים של בני המין השני, אותם עליהם ליטול לאורך כל חייהם. 

עד לאחרונה, דיספוריה מיגדרית היתה בגדר אבחנה נדירה מאוד, עם שכיחות של בין 1:30,000 ל 1:110,000 וביחס של 6 ל- 1 בין גברים לנשים, בהתאמה. התפרצות מסיבית של מקרים של דיספוריה מיגדרית החלה בעשור האחרון. מחקר משנת 2017 מציג שכיחות של זהות טרנסג'נדרית על פי דיווח עצמי בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים הנעה בין 5:1000 לבין 13:1000. מחקר משנת 2021 מציע כי השכיחות של זהות טרנסג'נדרית בקרב צעירים עירוניים בארה"ב עשויה להגיע עד כדי תשעה מכל מאה. לא ידוע באופן וודאי מה גורם לכל כך הרבה אנשים צעירים לדחות את הביולוגיה שלהם. 

צורת ההתבטאות החדשה של דיספוריה מיגדרית מתפתחת במהלך גיל ההתבגרות, בעיקר בקרב בנות שלא חוו קודם לכן אי נוחות עם מינם. היא מופיעה בפתאומיות ולכן ידועה כ"דיספוריה מיגדרית בעלת התפרצות מהירה" (Rapid Onset Gender Dysphoria, ROGD). אופייני שחוסר הנוחות של הבנות עם היותן נשים מופיע אחרי שימוש מוגבר באינטרנט וברשתות חברתיות, והוא אף קשור להפרעות נפשיות נילוות ולנכות נוירו התפתחותית.

מידת ההשפעה החברתית ב"דיספוריה מיגדרית שהחלה בפתאומיות" (ROGD) מרשימה, כאשר מחקר הראה ש 86.7% מהצעירים עם דיספוריה מגדרית שהחלה בפתאומיות  היו בעלי חבר אחד או יותר שיצאו מהארון כטרנסג'נדרים באותו הזמן ו/או  העלו את השימוש שלהם ברשתות חברתיות. התתפשטות של התנהגויות ואמונות בקרב חברים, בעיקר בקרב בנות, היא תופעה מתועדת היטב. 

כל מתבגר עובר מידה מסוימת של קושי סביב קבלת השינויים הפיזיים והרגשיים של תהליך ההתבגרות. קושי זה מועצם בקרב ילדים עם מצבים רגשיים ונוירולוגיים כגון הפרעת קשב וריכוז  (ADHD) או הפרעות על הרצף האוטיסטי. הם מתמודדים עם גופם המשתנה, מיניותם המתהווה, יצירת נפרדות (אינדיבידואציה) מהוריהם, וקבלה על ידי קבוצת בני גילם. רבים מהם בודדים, דבר שהוחמר במהלך הסגרים של מגיפת הקורונה. ילדים פגיעים אלה מחפשים הקלה, והם מוצאים אותה באינטרנט. 

טרנסג'נדריזם מקודם ברשת על ידי פעילים כפיתרון כמעט לכל בעיה פסיכוסוציאלית. הצעירים מוטעים לחשוב שהגמלוניות החברתית שלהם, העדר חברים, העצבות, הפרעות האכילה, אי הנוחות עם גופם - כל אלה - נגרמים משום שהם עשויים להיות "טרנס": המיגדר שלהם לא "תואם" למין ש"הוקצה" להם בלידתם. 

אחרי שהם מכריזים על זהות "טרנסית", שם חדש, לשון פניה חדשה, הילד מתקבל בברכה על ידי קהילה נלהבת, גם באינטרנט וגם בחיים האמיתיים. ממטירים עליו תשומת לב, שבחים וחשוב מכל - קבלה. לזה הילד תמיד השתוקק: להיות מוערץ ומוערך - להשתייך. 

לא ניתן להמעיט בחשיבות של להיות מחובק ומהולל על ידי קבוצת בני גילו עבור ילד לא שמח, חרד ומגושם חברתית. הורים וקלינאים המטפלים בצעירים המזהים עצמם כטרנסים חייבים להביא בחשבון את הרווחים המשניים של אימוץ זהות חדשה. 

מתוך הכרה בכך שהטבע של תהליך ההתבגרות הינו לחקור את הזהות ובכך שהמוח - ולפיכך גם תהליכים קוגניטיבים רבים הקשורים לזהות ולקבלת החלטות, אינם מפותחים דיים עד אמצע שנות העשרים לחיים. מדינות ארקנסו וטנסי חוקקו חוקים המוציאים מחוץ לחוק טיפולים הורמונלים וניתוחים לדיספוריה מיגדרית בקטינים. הצעות חוק דומות הוצעו בבתי המחוקקים באיידהו, יוטה, מיזורי ואלבמה. הנשיא ביידן קורא להצעות חוק אלו "מלאות שינאה", אולם הן מגינות על ילדים שאין להם את היכולת להבין את ההשלכות ארוכות הטווח ואת הסיכונים של התערבויות רפואיות משנות חיים. 

הורים המתפתים לייחס אמינות לדבריו של הנשיא, צריכים לדעת גם כי טיפול במצוקה של ילדיהם על ידי הורמונים וניתוחים מוריד במידה גדולה את מספר אפשרויות ההיכרויות שלהם למטרת זוגיות ואת הסיכוי שלהם להינשא. מחקרים מארצות שונות מצביעים על יותר חרדה, דיכאון, שימוש לרעה בחומרים, אלימות במשפחה, הפרעות אכילה, מחשבות אובדניות והתאבדויות בקרב טרנסג'נדרים. מחקר מדנמרק שארך 30 שנה מראה תוחלת חיים קצרה יותר והיארעות גבוהה של התאבדות. מחקר שבדי מצא כי לאנשים טרנסקסואלים שעברו התאמה מיגדרית - הן נשים הן גברים - היה סיכון גדול פי שלוש לערך לתמותה מכל הסיבות, בהשוואה לאנשים שהם לא טרנסקסואלים. הסיבות לתמותה המוגברת כוללות: סרטן, מחלת לב וכלי דם ופשע אלים. מחקר הולנדי  שנמשך 5 עשורים מצביע על עליה בסיכון לתמותה בקרב טרנסג'נדרים המקבלים טיפול הורמונלי. 

ישנו סיכון אובדני בקרב מתבגרים המטילים ספק במיגדרם, אבל אין אף הוכחה ששינוי מגדרי מקטין את הסיכון האובדני . מחקר אחד  מראה כי בעקבות ניתוח באיברי המין מטופלים טרנסג'נדרים היו בסיכון גדול פי 4.9 לבצע ניסיון אובדני, ובסיכון גדול פי 19.1 בהשוואה לכלל האוכלוסיה למות מהתאבדות, אחרי שמשקללים בניתוח הסטטיסטי את הנוכחות של תחלואה נילווית (קומורבידיות) פסיכיאטרית. 

הנשיא ביידן השמיט בדבריו את האפשרות שילד מבולבל מגדרית, אשר באופן אוטומטי מקבל אישרור (affirmed), הורמונים וניתוחים, לפני שניתנו לו או לה ההזדמנויות להתפתח ולגדול, לחוות את ההנאות שגופו הבריא יכול לספק, או לשקול באופן זהיר הורות, עשוי יום אחד לחוש חרטה עמוקה על כל התהליך שעבר. סביר שהאנשים המייעצים לנשיא בנושא טוענים שחרטה היא נדירה, אולם היא לא. רק ברשת החברתית reddit לבדה יש קבוצת מתחרטים שעברו תהליך התאמה מיגדרית, התחרטו וחזרו לבחור בזהות של מינם הביולוגי (detransitioners), קבוצה המונה 28,000 חברים (הערת המתרגמות: המספר עלה לכ- 45,000 נכון לזמן הפרסום). 

אחת הטענות המרכזיות של אנשים המתחרטים על שינוי המין מכוונת כלפי אנשי המקצועות הטיפוליים, שבאופן מיידי אישררו עבורם את זהותם החדשה מבלי לשקול באופן מלא את האפשרות שקיימות סיבות רגשיות אחרות בבסיס הבעיה. שנים מאוחר יותר, אנשים אלו מבינים שסבלו מבעיות נפשיות חמורות, אשר הובילו אותם לברוח מהנשיות או מהגבריות שלהם. הם טוענים שלא היו משנים את מינם אילו היו מטפלים בבעיות אלו בזמן. 

זה מטריד מאוד שהנשיא לא הזכיר את מקומה של הפסיכותרפיה בטיפול בילדים המטילים ספק במיגדרם. כל מי שעקב אחר הנושא יודע כי בניגוד לאנשי המקצוע בארה"ב, הלוחצים על הורים לאשרר ולהתערב רפואית, מספר ארצות מתקדמות חברתית וידידותיות ללהט"בים, ובעקבות סקירה שיטתית של הספרות, עשו "פניית פרסה" דרמטית בגישה הטיפולית שלהם כלפי קטינים: פינלנד ושבדיה אסרו על טיפול הורמונלי וניתוחים למטופלים מתחת לגיל 16 או 18 במסגרות טיפוליות רגילות. אנגליה קיצצה באופן דרמטי את הטיפולים הרפואיים בקטינים. בהולנד עוקבים אחר כל ילד באופן הדוק והחלטות נלקחות עבור כל מקרה לגופו. צרפת מדרבנת ל"זהירות אדירה". נייר עמדה שנכתב על ידי פסיכיאטרים באוסטרליה ובניו זילנד איננו תומך באופן מפורש בגישה המאשררת (affirmation). הטיפול המועדף בכל הארצות הללו כעת הוא פסיכותרפיה. (הערת המתרגמות: גם נורבגיה הצטרפה לאחרונה למדינות האוסרות על טיפולי "התאמה מגדרית" לקטינים). 

משמעות הדבר היא שנערה המטילה ספק לגבי מגדרה בסטוקהולם או באמסטרדם, תחקור את קשייה עם מומחה לבריאות הנפש. בעוד שלאותה הנערה בבוסטון או בסיאטל תהיה גישה לטסטוסטרון ולכריתות שד בקלות ובתוך כמה חודשים יהיה לה חזה שטוח וקול שהונמך באופן בלתי הפיך. (הערת המתרגמות: למרבה הצער במדינת ישראל עבור בני נוער, יש יותר זמינות וללא עלות כספית לקבלת חוסמי התפתחות מינית והורמונים של המין השני - מאשר לפסיכותרפיה, אם בכלל זוכים לה). 

חשוב להבין זאת: מדינות אחרות לחצו על הבלמים בנוגע לטיפול המאשרר, הורמונים וניתוחים, אבל נשיא ארה"ב הינחה הורים להאיץ. העצה שלו היא חסרת כל בסיס מדעי. הנתונים הקיימים אינם תומכים בטענה שכל סוג שהוא של אישרור (affirmation) של זהות טרנסג'נדרית מוביל לשיפור בבריאות הרגשית לטווח הארוך. ההפך הוא הנכון, העדויות מצביעות על נזקים חמורים. הבית הלבן מעודד לא פחות מניסוי חסר אחריות בילדים, על האסון "תוצרת אדם" הזה, אמריקאים צעירים ומשפחותיהם משלמים וימשיכו לשלם מחיר נוראי. 

המאמר פורסם לראשונה ב Daily Wire כאן. 

ד"ר מרים גרוסמן היא פסיכיאטרית ילדים, נוער ומבוגרים מומחית וסופרת. היא פועלת לחשוף את הסכנות שבאידיאולוגית המיגדר מזה למעלה מעשור. כתובת  אתר האינטרנט שלה:

http://www.miriamgrossmanmd.com/

כתובת האי מייל שלה: miriamgrossmanmd@hotmail.com

ספרה החדש: "Lost in TransNation"

הערות המתרגמות: 

הקורא הישראלי עשוי לחשוב כי מדובר במציאות רחוקה, בארה"ב, אולם למרבה הצער, המצב בארץ הולך ונהיה דומה ומדאיג. 

בנייר עמדה של משרד הבריאות ביחס להתנהלות עם מטופלים על הקשת הטרנסג'נדרית, ההתנהלות מתבססת על נהלים מארה"ב, ובסעיפים 6.5 וכן 6.9 הם ממליצים (בהתאמה) על טיפול הורמונלי ועל "טיפול מאשרר מגדר" גם עבור קטינים. בפועל, אכן ניתנים לקטינים מעכבי התפתחות מינית והורמונים של בני המין השני, ומטפלים רבים (רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים, פסיכיאטרים) עובדים על פי הגישה המאשררת. יש התעלמות מוחלטת משינוי המדיניות במדינות שטרחו לבדוק את הנושא באופן יסודי: אנגליה, פינלנד, שבדיה ונורבגיה. 

משרד החינוך הכניס לבתי הספר תכני "חינוך מיני" המעודדים אידיאולוגיה טרנסג'נדרית. פורסם מסמך "קווים מנחים" המנחה אנשי חינוך לעודד "מעבר חברתי" גם ללא ידיעת ההורים. 

אנו ממליצים על מדיניות מבוססת מדע, הפועלת בתבונה ובזהירות על מנת להגן על קטינים ובוגרים צעירים מפני טיפולי התאמה מגדרית. פירטנו עוד באיגרת להורים.