תקציר איגרת להורים

בשנים האחרונות נמצאה עליה דרמטית בשכיחות של קטינים ובוגרים צעירים המדווחים על דיספוריה מגדרית, כאשר לרוב מצטרפת לכך תחלואה נפשית נילווית; המקור לעליה זו הוא "הדבקה חברתית". הטיפול המוצע לעיתים קרובות מידי לצעירים אלו הוא טיפולי "התאמה מגדרית", הגורמים לנזקים גופניים חמורים ובלתי הפיכים (כגון עקרות), ואשר לא נמצאו כתורמים לבריאות הנפשית או להפחתת דיספוריה מגדרית.  חמור מכך, טיפולים אלה נמצאו חסרי תועלת בהפחתת אובדנות. שנים לאחר השלמתם של טיפולי "ההתאמה המגדרית" רמת הסיכון האובדני נמצאה גבוהה מאוד. 

חשוב לדעת כי נכון להיום מדובר בטיפולים ניסיוניים, אשר לא קיבלו אישור של מינהל התרופות באף מדינה בעולם כטיפולים עבור דיספוריה מגדרית והם ניתנים מחוץ להתוויה. 

טיפולי "התאמה מגדרית" ניתנים לקטינים ולבוגרים צעירים אשר אינם מסוגלים עדיין לתת הסכמה מדעת, דבר שלמיטב הבנתנו המקצועית הינו הפרה של אתיקה רפואית בסיסית. 

מדינות מתקדמות (כדוגמת פינלנד, שבדיה, אנגליה ולאחרונה גם נורבגיה) שינו מדיניות בעקבות מחקרים בתחום וכעת אוסרות על טיפולי "התאמה מגדרית" עבור קטינים ובוגרים צעירים.   

בשנים האחרונות הולך וגובר ברחבי העולם גל של מתחרטים המגישים תביעות משפטיות כלפי אנשי המקצוע שהובילו אותם לטיפולים אלו. הפרוטוקול הטיפולי נמצא כלא מבוסס מחקרית. גם מחקרים שהוצגו כמתיימרים לתמוך בטיפולי "התאמה מגדרית" - הופרכו. 

כאשר מסייעים לילדים, בני נוער וצעירים המתמודדים עם דיספוריה מגדרית בטיפול שאיננו "מאשרר" את זהותם החדשה - שיעור ההחלמה הספונטנית גבוה מאוד (כ 85% ויותר) והבריאות הנפשית משתפרת.  

באיגרת אנחנו מפרטים ומסבירים המלצותינו אודות טיפול בילדים הסובלים ממצוקה מגדרית. 

הקשר של הילד עם הוריו הוא החשוב והמרפא ביותר עבור ילדים בכלל ובפרט עבור ילדים אלה. יש להשקיע מאמצים בבנייה ובשמירה על תקשורת חיובית ופתוחה. הורה לילד המתמודד עם מצוקה מגדרית זקוק למידע מדעי אמין על מנת לפעול בצורה מיטיבה ובטרם יגש לשוחח עם ילדו בנושא. 

אתרי אינטרנט רבים מזיקים לבריאותו הנפשית של הילד משום שהם מפיצים אינפורמציה כוזבת ועושים שטיפת מוח; על כן יש להגביל שימוש באתרים אלה, ולשאוף לצמצם ככל שניתן חשיפה למידע מסוג זה ושהיה ממושכת באינטרנט בכלל.    

רצוי להרחיב את עולמו של הילד לכיוון של חוויות גופניות חיוביות, בילוי בטבע, תחומי עניין נוספים שאינם קשורים למגדר, ועיסוקים לא סטריאוטיפים למינו. יש לפתח את היכולת "לצאת מעצמו" על מנת לקדם התייחסות ראויה ואיכפתית לזולת.   

"מעבר חברתי" (שינוי שם, שינוי לשון פניה, שינוי ניראות חיצונית) מקשה על החלמה מהדיספוריה המגדרית, לעיתים לא מאפשר אותה, והוא מהווה מדרון תלול המוביל ל"מעבר רפואי". לפיכך איננו מומלץ.

בתחום הטיפולי יש לספק לילד טיפול פסיכולוגי שיביא בחשבון את מכלול ההקשרים בחייו של הילד ויעניק טיפול כוללני על בסיס הבנה מעמיקה של עולמו הפנימי. טיפול "מאשרר" איננו מאפשר החלמה מהדיספוריה המגדרית וגם לא התמודדות עם הקושי שממנו היא צמחה, ולפיכך איננו מומלץ. טיפול המסייע לילד לחיות עם גופו בשלום הוא הטיפול המומלץ, והוא איננו בגדר טיפול המרה. 

אנו סבורים כי הרצון ל"שינוי מין" לעיתים קרובות מהווה הגנה פסיכולוגית מפני טראומות וכאבים נפשיים בלתי נסבלים, ומשמש כסוג של "מיקלט נפשי". מתוך הבנה זו אנו ממליצים לטפל באופן אחראי ושקול, תוך שימוש במודל עבודה דומה לזה שבעבודה עם אנורקסיה, עם דגש על שמירה מפני פגיעה בגוף.  

גם במקרים בהם הילד כבר התחיל בתהליך של "התאמה מגדרית" וההורים מבינים כי מהלכים אלו אינם רצויים, יש בידם "לחשב מסלול מחדש", לבנות אסטרטגיית פעולה ולהתקדם בה בזהירות, תוך כדי שהם מסבירים לילד את העמדה החדשה יחד עם הצבת החלטת ההורים באופן סמכותי.  

בהקשר החינוכי על ההורה לוודא כי בית הספר אינו מעודד "מעבר חברתי", ואינו מפיץ מסרים המעודדים "הדבקה חברתית".

בדומה להתמודדויות אחרות בתחום ההורות, חשוב להציב לילד גבולות במקביל להתנהלות אותנטית, ותשומת לב של ההורה גם לעצמו. חשוב להערך עם רשתות תמיכה לכל המשפחה. 

הטענה כי ילדים יודעים את זהותם ולא ניתן לבלבל אותם איננה מבוססת. אנו סבורים כי הצעת רעיונות של "שינוי מין" היא פעולה מסוכנת. חשיפה של ילדים למושג של זהות טרנסג'נדרית עלולה לדחוק אותם לדרך חיים זו, ולחיים מלאי סבל פיזי ונפשי. חשוב להסביר לילדים כי אין דרך נכונה או לא נכונה להיות בן או להיות בת וכי הם וגופם טובים בדיוק כפי שהם.